קילטק בניין ופיתוח (2000) בע"מ ואח' נ' יוסף ואח'

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבע למחיקת כל סעיפי תצהיר עדותה הראשית של התובעת מטעם מנהלה ובעליה מר אילן קסוטו, למעט סעיף 2 לתצהיר.

2. הרקע לבקשה: התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה לתשלום בעד רכוש שהנתבע גנב ממנה, לטענתה, בעת שהועסק בה כמנהל עבודה. ביום 18.3.2012 נתנה החלטת בית הדין בבקשת הנתבע למחיקת התביעה על הסף מחמת התיישנות. נקבע כי רוב רכיבי התביעה התיישנו, למעט רכיבי התביעה הנוגעים לגניבת 5,000 ליטר סולר שבגניבתם הודה הנתבע בהליך פלילי שנוהל נגדו. בהחלטה נוספת מיום 21.6.2012 נדרש בית הדין לבקשה להבהרת ההחלטה מיום 18.3.2012 וקבע, בין היתר, כי "סכום התביעה עומד על סכום הנזק שצמח לתובעת מגניבת 5,000 ליטר סולר בלבד, ואינו מוגבל בסכום של 15,000 ₪". באותה החלטה נדחתה על הסף תביעה שכנגד שהגיש הנתבע כנגד התובעת מחמת התיישנות. בהמשך הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעמה ובו היא מגוללת את הנזקים שלטענתה צמחו לה מגניבת 5,000 ליטר הסולר ואשר מגיעים להערכתה לסכום של 64,050 ₪. כנגד תצהיר זה הוגשה הבקשה שלפנינו.

3. הבקשה: הנתבע עותר למחיקת רוב סעיפי התצהיר, ולמעשה להותרת סעיף 2 לתצהיר בלבד שזו לשונו: "מחיר ממוצע לסולר בתקופת ביצוע הגניבה בה הורשע הנתבע, הנו עומד על סך של 2.4 ₪ לליטר. מצ"ב חשבוניות מס משנת 2004 ומסומנות כנספח א'". בפתח הבקשה מלין הנתבע על כך שתצהיר התובעת הוגש בתוך המועד להגשת בקשות מקדמיות ומבלי שניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית. בהמשך, טוען הנתבע כי תצהיר התובעת מהווה ניסיון להרחיב את יריעת המחלוקת שלא כדין ובלשונו "בדרך לא דרך". כך, התובעת טוענת בתצהירה לפגיעה בזכות הקניין שלה ולקיומם של נזקים ישירים ועקיפים שהם תוצאה מגניבת הסולר ובהם פגיעה באמון שנתנה התובעת בנתבע, פגיעה במוניטין של התובעת ותרומה להתדרדרותה הכלכלית. את כל אלה מבקש הנתבע למחוק מתצהיר התובעת בטענה להרחבת חזית אסורה מן הטעם שלא נטענו בכתב התביעה. בבקשתו טוען הנתבע כי במסגרת ההליך הפלילי שנוהל נגדו נגזר עליו לשלם למתלוננת (התובעת) פיצוי בסך 15,000 ₪ וכי נוסף על כך שילם לתובעת 7,500 ₪ במישרין. לפיכך, עותר הנתבע להורות לתובעת להצהיר מהו סכום הכסף שקיבלה עם סיום ההליך הפלילי ובאיזה מועד התקבל הכסף.

4. טענת התובעת: התובעת מתנגדת למחיקת סעיפי התצהיר מטעמה מכיוון שלשיטתה אין בהם משום הרחבת חזית אסורה, אלא פירוט הנזק שנגרם לה כתוצאה מגניבת 5,000 ליטר הסולר. בעניין זה הזכירה התובעת שבית הדין כבר קבע כי הנזק אינו מוגבל ל-15,000 ₪. במענה לבקשת הנתבע הבהירה התובעת כי היא לא קיבלה את מלוא הסכום שבו חויב הנתבע בהליך הפלילי (15,000 ₪) אלא קיבלה אך 5,000 ₪ בשני תשלומים. לפיכך טענת התובעת היא כי החוב של הנתבע כלפיה טרם נפרע ולכן ולשיטתה יש לחייבו בתשלום עבור הסולר כפי ערכו היום.

בתשובה לתגובת התובעת חזר הנתבע על עיקרי טענותיו כמבואר לעיל.

5. דיון והכרעה: בפתח הדברים אטעים כי בהחלטתי מיום 27.9.2012 נתתי דעתי לסוגיית המועד בו הגישה התובעת את תצהיר עדותה הראשית, ולפיכך איני רואה כל צורך לשוב ולהדרש לדברים פעם נוספת.

לגופו של עניין, גדר המחלוקת בין בעלי הדין נקבע בכתבי הטענות שהגישו מטעמם. ככלל, הצדדים אינם רשאים להרחיב את יריעת המחלוקת, אלא אם קיבלו לכך היתר מראש מבית הדין, או אם בעל הדין שכנגד הסכים לשינוי החזית (ע"א 8871/08 יודפת מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ – נגוהות בע"מ (12.7.2011)). משהנתבע מתנגד במפורש להרחבת חזית, יש לבחון את גדר המחלוקת בין הצדדים.

6. בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבע לפצות אותה על שגנב ממנה סולר, מצעים, אבנים וציוד יקר ערך בסך כולל של 100,000 ₪. כאמור בפתח הדברים חלק הארי מהתביעה התיישן ובית הדין קבע שסכום התביעה הוא זה הנובע מ-5,000 ליטר סולר, ואינו מוגבל לסכום של 15,000 ₪. ככל הנראה, הסיקה התובעת מהחלטה זו שהיא רשאית לתבוע את כלל נזקיה הנובעים לשיטתה מגניבת 5,000 ליטר הסולר ובהם גם נזקים עקיפים, הגם שאלו לא נתבעו בכתב התביעה. אלא שאין אלו פני הדברים ובית הדין בוודאי לא נתן רשות להרחיב את יריעת המחלוקת מבלי שנתבקש לעשות כן. כל שנקבע הוא שסכום התביעה אינו מוגבל ל-15,000 ₪ שבהם הודה הנתבע בהליך הפלילי. משמע רשאית היתה התובעת, לשם המחשה, להוכיח כי ערך 5,000 ליטר הסולר שנגנב ממנה גבוה מ – 15,000 ש"ח. מכאן ולנוכח העובדה שבכתב התביעה נתבעו רק נזקים ישירים, צודק הנתבע בטענתו שתביעת הנזקים העקיפים במסגרת תצהיר עדות ראשית היא הרחבת חזית אסורה ודינה מחיקה. בהתאם, הריני קובעת כי סעיפים 4, 5 9 ו – 10 לתצהיר התובעת יימחקו. סעיפים 6 – 8 לתצהיר מתארים את מעשה הגניבה עצמו ועל אף שלא מקימים סעד לכשעצמם אין מניעה כי יוותרו על כנם.

בדומה, אין בידי לקבל את טענת הנתבע שיש למחוק גם את סעיף 3 לתצהיר המתייחס למחיר השוק של הסולר בימים אלה. כמבואר לעיל בהחלטת בית הדין כבר נקבע שהתובעת רשאית לטעון לסכום נזק העולה על 15,000 ₪. לשיטתה, כך הוא כיוון שהחוב כלפיה טרם נפרע ולפיכך יש לשלמו בערכו היום. טענה זו מקומה להתברר בהליך העיקרי ולפיכך איני נעתרת לבקשה למחיקת סעיף 3.

7. אשר לטענות הנתבע בדבר סכומים שאותם שילם לתובעת זה מכבר. בכתב ההגנה העלה הנתבע טענת קיזוז לגבי 15,000 ₪ שנגזר עליו לשלם לתובעת במסגרת ההליך הפלילי. במסגרת בקשה זו הוסיף הנתבע וטען כי שילם לתובעת במישרין סכום נוסף של 7,500 ₪ אף כי לא ברור האם מדובר בחלק מהסכום שנגזר עליו בהליך הפלילי אם לאו. מכל מקום, טענות אלה מקומן להתברר בהליך העיקרי ובהתאם לתשתית הראייתית שתפרש בפני בית הדין.

8. סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה ועל יסוד כל האמור הריני מורה על מחיקת סעיפים 4, 5, 9, ו - 10 לתצהיר התובעת.

הנתבע יגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמו, לבית הדין וישירות לתובעת, לא יאוחר מיום 9.5.2013.

הוצאות הבקשה יבואו בחשבון בתום ההליך העיקרי.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ג, (24 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: